בננה – מה הן מכילות ומהן הערכים התזונתיים שלהן?

בננה – לאיזו משפחה היא שייכת ובמה היא מיוחדת?

בננה- היא דוגמא לפרי חד פסיגי ירוק עד.

צמח ירוק עד פירושו צמח המחליף את עליו בהדרגה במשך כל השנה, להבדיל מצמחים ועצים נשירים, המשירים את כל עליהם בעונת שנה מסוימת.

צמח חד פסיגי (Monocotyledons) הוא צמח שיש לו רק עלה זרע (פסיג) אחד. יש לציין כי לפי "איגוד השימור העולמי" מחלקת חד פסיגים מונה 130 משפחות צמחים שכוללת כמעט 60,000 מינים (1).

בננה שייכת לסוג צמח בשם Musa, ושייכת למשפחת ה- Musaceae- שהם צמחים בעלי פרחים(2).

המדינות העיקריות שבהן מגדלים בננות הן: הודו, סין, פיליפינים ואוקוודור.

80% מהבננות הנצרכות במדינה ששם הם גדלות, ורק 20% מיובאות למדינות אחרות. אקוודור היא המדינה שמייצאת הכי הרבה בננות בעולם, לעומת ארה"ב שהיא המדינה שמייבאת הכי הרבה בעולם.

בננה מכילה תרכובות פנוליות שונות (Phenolic compounds). מה שמייחד תרכובות פנוליות שלכולם יש במבנה הכימי שלהם לפחות קבוצת פנול אחת (Phenol group).

תרוכובות פנוליות לדוגמא שנמצאים בבננה הם: חומצה גאלית (Gallic Acid), קטצ'ין (Catechin), טאנינים (Tannins) ואנתוציאנינים (Anthocyanins). Kevers et al (2007) – העריכו ובדקו תרוכובת פנוליות בבננה ומצאו כי בבננה יש: 475 מ"ג של חומצה כלורוגנית (chlorogenic acid) לכל 100 גרם בננה. 292 µg  של quercetin לכל 100 גרם של בננה טרייה. ו- 12 µg של kaempferol לכל 100 גרם של בננה טרייה.

חשוב לציין כי התרכובות הפנוליות שונות בין גידולים שונים

. פלבנואידים(Flavonoids)

שייכים למשפחת הפנולים. לפלבנואידים מייחסים תכונות של נוגדי חמצון ואנטי דלקתיות. בננה מכילה פלבנואידים בכמויות משתנות. Someya et al(2002)- בודדו פלנבואיד בשם  gallocatechin מקליפת הבננה ומהעיסת הבננה (הפרי עצמו) גילו כי הקליפה מכילה  158 מ"ג לכל 100 גרם משקל יבש, בעוד שעיסת הבננה מכילה 29.6 מ"כ לכל 100 גרם משקל יבש (4).

ẞ-carotene

Arora, Choudhary, Agarwal, and Singh (2008) בדקו תכולת של ביטא-קרוטן בבנות מהודו, וגילו שלזן בננה  בשם karpooravalli banana יש תכולת ביטא קרוטן של 143.12 µg לכל 100 גרם (כולל קליפה ופרי)- הרוב היה בקליפה (5). Fungo and Pillay (2013) דיווח על שונות גדולה של ביטא -קרוטן בין 47 גנוטיפים שונים של בננות מאוגדנה. תכולת ביטא קרוטן הגדולה ביותר הייתה 2594 µg לכל 100 גרם בננה אכילה (פרי עצמו) מפפואה גינאה החדשה (Pupua New Guina).

אמיניים ביוגניים (Biogenic amines)

הן תרכובות המכילות חנקן,  הנוצרות ע"י דה-קרבוקסילציה של חומצות אמינו או ע"י אמינציה של אלדהידים וקטונים. (דה-קרבוקסילציה -תגובה כימית המסירה קבוצת קרבוקסיל ומשחררת פחמן דו-חמצני). דוגמא לאמיניים ביוגניים הם סרטונין, דופאמין ונוראפינפרין. תכולת סרטונין בבננה נמצאה בטווח של בין 8-50 µg ל-1 גרם. תכולת דופאמין בבננה צהובה מכילה כ-42 µg ל-1 גרם (Feldman, Lee, and Castleberry (1987)). Kanazawa and Sakakibara (2000) מצאו ודיווחו כי תכולת דופאמין בבננה צהובה בשלה נעה בין 80-560 מ"ג ל-100 גרם בקליפת הבננה, ו2.5-10 מ"ג בתכולת הבננה עצמה. חשוב לציין כי עלייה בדופאמין בין בננה בוסר, לבננה בשלה שמכילה יותר דופאמין (Romphophak et al. (2005))

פיטוסטרולים

Villaverde et al. (2013) זיהו פיטוסטרולים בטווח של 2.8-12.4 ג'/ק"ג משקל יבש- תלוי בזן הבננה.

ניפוץ מיתוס!

בננה לא גורמת לעצירות כפי שנהוג לחשוב. בבננה יש כמות גדולה יחסית של אשלגן שחשוב לקבל חזרה לגוף במידה שמשלשלים.

ערכים תזונתיים בבננה:

בננה (100 גרם פרי אכיל) מכילה:

כ-89 קק"ל

כ-1 גרם חלבונים.

כ-20 גרם פחמימות

ופחות מ0.5 גרם של שומן

מינרלים: בננה (100 גרם) מכילה כ- 22 מ"ג של פוספט (פוספור-Phosphorus), כ-27 מ"ג של מגנזיום (Magnesium), כ-358 מ"ג של אשלגן (Pottasium) וכ-8 מ"ג של ויטמין C

מקורות:

http://israplant.com/index.php?n=2280 

doi.org/10.1016/j.foodchem.2016.03.033

doi.org/10.1021/jf071736j

doi.org/10.1016/s0308-8146(02)00186-3

doi.org/10.1111/j.1365-2621.2008.01743.x