הכירו את האבטיח – ומה הוא באמת מכיל

 
 
 

אבטיח (שם מדעי – Citrullus lanatus) הוא פרי טרופי השייך למשפחת ה-Cucurbitaceae, ומקורו בדרום אפריקה.

אבטיח הגיע לארה"ב בסוף המאה ה-15, אך רק במאה ה-20 מימן משרד החקלאות האמריקאי פרויקט גידול אבטיחים בדרום קרוליינה שהוביל להגדלת הייצור בארה"ב..
כיום קיימים למעלה מ-1200 זנים של אבטיח, השונים בגודל ובצבע, עם וללא גרעינים.

טעמו המתוק של האבטיח נובע מהסוכרים הנמצאים בו כמו סוכרוז, פרוקטוז וגלוקוז.
אבטיח גם מכיל חומצות אורגניות המעניקות לאבטיח את טעמו המתוק- חומצה מיאלית (malic acid), חומצה ציטרית (Citric acid) וחומצה אוקסלית (Oxalic acid).

אבטיח הוא מקור עשיר לקרטנואידים- שמעניקים לאבטיח את צבעיו האדומים-ורודים.
חלק מהקרטנואידים כוללים: ליקופן (Lycopene), פיפופלואן (Phytofluence), ביטא קרוטן (ẞ-Carotene), לוטאין (Lutein) ונוירוספירן (Neurospirene).

הליקופן הוא הקרטנואיד העיקרי באבטיח. תכולת הקרטנואידים באבטיח נעה בין 37 -121 מ"ג/ק"ג אבטיח טרי, כאשר תכולת הליקופן משתנה בין 37-112 מ"ג/ק"ג אבטיח טרי.

כמו כן, אבטיח עשיר בציטרולין (Citrulline) ובארגינין (Arginine).
הכמות משתנה בהתאם לסוג האבטיח ולאזור הגאוגרפי בו הוא גדל.
כמות הציטרולין נעה בין 0.9-4.3 מ"ג/ק"ג פרי טרי.

אם זאת אין מחקרים איכותיים שבדקו צריכת אבטיח והשפעות בריאותיות שונות שבהם נמצאו הבדלים בין הקבוצות.

במחקר קליני מצולב שבו השתתפו 17 נשים לאחר גיל הפוריות בגילאי 55-70 שנה שנמשך במשך 4 שבועות, המשתתפות צרכו 720 מ"ל של מיץ אבטיח (100% אבטיח) לעומת קבוצת הביקורת.

(מחקר מצולב – מחקר בו קבוצת הביקורת הופכת להיות קבוצת הביקורת ולהפך – כלומר ההתערבות נבדקת על אותם המשתתפים).

החוקרים עקבו אחר מדדים שונים של שהעריכו תפקוד של כלי הדם כמו לחץ דם, דופק, מהירות גלי הדופק ועוד.

במחקר לא נמצא הבדל בין אף אחד מהמדדים שנמדדו.

 

אבטיח מכיל כ-8%-12% סוכר וכ-90% מים.
ב-100 גרם אבטיח יש כ-

8 מ"ג ויטמין C

0.24 מ"ג ברזל

0.4 מ"ג  סלניום

112 מ"ג אשלגן

10 מ"ג מגנזיום

11 מ"ג זרחן

מקורות:

doi: 10.1016/j.numecd.2021.06.022

 

doi.org/10.1016/S0140-6736(19)30041-8